אדם שקיימים אצלו אבחנות ומגבלות רפואיות משמעותיות , מה זכויותיו ומה באפשרותו לעשות כדי להקל על חייו.
המוסד לביטוח לאומי הגוף אשר אנו משלמים מידי חודש כל אזרח על פי הכנסתו ומצבו אמור לתת לנו ביום צרה עזרה ופתרון למצב אשר נגזר על אדם שמצבו הרפואי והתפקודי אינו תקין .
נדגיש כי אנו עוסקים במאמר זה בקביעות רפואיות שאינן בגין תאונה בעבודה בעניין זה קיימת מחלקה נפרדת אצל המוסד לביטוח לאומי וגם הבדיקות והזכויות הינם שונות ואין להקיש ביניהם .
במחלקת נכות כללית יכול הפונה להביא בפני הוועדה הרפואית אשר תבדוק אותו מטעם המוסד לביטוח לאומי את כל בעיותיו הרפואיות וללא יוצא מהכלל , למעשה הפונה מציג את מכלול הבעיות מכל סוג שקיים אצלו מבחינה רפואית והוועדה אשר תבדוק אותו בכל הנושאים הללו תשקלל את מכלול בעיותיו עד שבסופו של יום תקבע את הנכות הכללית המשוקללת ככל שהיא קיימת .
רק לאחר מתן קביעת הנכות המשוקללת תיבדק גם יכולתו התפקודית של הפונה וכאן למעשה עומד הוא בפני רף נוסף והוא נושא אי כשרותו הגם שקיימת אצלו נכות רפואית נשאלת השאלה גם ליכולתו התפקודית כאשר לעיתים יכול הוא עדיין לתפקד ואולי גם משתכר הפונה בעבודתו .
לאחר הבדיקות הללו שיעבור וגם אם בהם הוא יעמוד או אז יכנס הוא למסלול של תגמולים והכל בהתאם לקביעות שנקבעו.
נדגיש כי אין מדובר בסכומים גבוהים, קצבת נכות כללית נועדה להוות עזרה מינימלית לנכים שאינם זכאים לקצבה מכל מקור אחר, ואין היא בה לפצות על עצם קיום הנכות.
כאשר מדובר בילד מתחת לגיל 18 , הרי שבמקרים המתאימים הנ"ל יכול לקבל "גמלת ילד נכה". לאחר גיל 18 ועד גיל הפרישה ניתן לקבל קצבת נכות כללית ומגיל הפרישה ניתנת קצבת זקנה.
כאמור אותם התנאים המצטברים שציינו לעיל : הראשון – שיעורי הנכות הרפואית – מעל 60% נכות רפואית בגין כל הליקויים הרפואיים מהם סובל האדם (גופניים או נפשיים). התנאי השני – דרגת אי כושר. מדובר בשני תנאים מצטברים.
גמלת נכות תשולם למי שעקב הליקוי הרפואי אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה. אדם שבעקבות מחלה נאלץ להקטין את שעות עבודתו במידה רבה וכתוצאה שכרו ירד ב- 60% לעומת השכר שהיה לו טרם המחלה, מקיים את התנאי שצומצם כושרו להשתכר ב- 50% ומעלה וכך הוא מקיים את מבחן דרגת אי כושר.
נכה שלגביו יקבע הרופא כי הוא אינו מסוגל לעבוד – יסתיים לגביו התהליך והוא יקבל גמלת נכות. נכה, שלגביו יקבע הרופא הבודק כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה חלקית או מלאה, יועבר לבדיקה אצל רופא נוסף שיבדוק אי כושר וכן אצל פקיד שיקום, עובד סוציאלי. לאור תוצאות הבדיקות ובהתחשב בנתוני ההשתכרות של הנכה, יוחלט מהי דרגת אי כושרו של הנכה.
הגמלה – סכום הגמלת של נכות כללית יקבל הנכה אינו תלוי בסכומים שהשתכר בפועל לפני שהתרחשה הירידה בכושר השתכרותו. סכום גמלת הנכות נגזר מהשכר הממוצע במשק והוא תלוי בשיעור הנכות, במספר התלויים של הפונה (אישה, ילדים), הכנסות שיש לפונה ועוד.
אם בקשתו של הפונה לגמלה נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מידי או למי שנקבע לו שיעור הנכות שמזכה בגמלה אך מבקש להגדיל את שיעור הנכות, ניתן להגיש ערר לוועדת עררים. הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע"י הועדה מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. הועדה רשאית לדון בכל החלטה שהתקבלה בוועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם הוא הנכה.
חשוב לציין כי בכל הליך הפניה התביעה והטיפול אצל ביטוח לאומי לנפגע קיימת הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתחום לרבות בפני הוועדות הרפואיות שהינם ללא ספק שלב מכריע בקביעת זכויותיו של כל נכה.
להלן קישורים מומלצים בנושא :