אישור הצהרת מתרגם

קיימים מקרים בהם הנוטריון אינו בקיא בשתי השפות ולכן אינו יכול לספק את שירות התרגום הנוטריוני. לכן, סעיף 7(5) לחוק הנוטריונים מסמיך את הנוטריון לבצע אישור נוטריוני באשר להצהרת מתרגם. דהיינו, במידה והנוטריון אינו יודע את שפת המקור של המסמך או את שפת היעד שלו, קיימת אפשרות כי התרגום יבוצע על-ידי מתרגם הבקיא בשתי השפות המבוקשות לתרגום המסמך ואישורו ויצהיר עליו בפני הנוטריון כי הינו בקיא בשפות וכי התרגום מדויק ומשקף בצורה המדויקת את המסמך המקורי.

חשוב לציין, כי ישנם מקרים בהם הצהרה מתרגם לא תהא מספיקה וכי אינה מהווה אישור נוטריון בדבר נכונות התרגום שבידיו.

סעיף 14א לתקנות הנוטריונים-תשל"ז-1977 בא להדגיש את ההבדל בין תרגום נוטריוני לבין אישור הצהרת מתרגם, כאשר קובע כי נוטריון אשר אישר אישור על קבלת תצהיר מתרגם לעניין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור כי "אישור זה אינו מהווה אישור נכונותו של התרגום על- ידי הנוטריון על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים..". במילים אחרות, החתימה של הנוטריון מאשרת את הצהרת המתרגם בלבד ולא את נכונות התרגום.