רשלנות רפואית – הרדמה

רשלנות רפואית  במהלך הרדמה

במהלך חיינו אנו עשויים להזדקק לניתוח כלשהו אשר יטיב עמנו, כאשר ההחלטה האם לעבור את הניתוח הינה החלטה קשה מנשוא. בכל ניתוח קיים סיכון ולכן כבני אדם אנו לעתים נוטים לחשוש מהנורא מכל. לרוב, אנו חושבים על הסיכונים במהלך הניתוח כאשר גופנו פתוח על שולחן הניתוחים, אך איננו מעלים על דעתנו כי ההליך אשר אמור לעזור לנו שלא לחוש בכאב, הוא זה שישאיר אותנו בסוף הניתוח עם הכאב הגדול ביותר.

לפני כל ניתוח, הרופא המרדים מבצע הרדמה, אשר מטרותיה הן לאפשר את אותו הניתוח מבלי שהמטופל יחוש בכאב, מניעת תזוזת המטופל והרפיה של שריריו, וזאת על-ידי דיכוי מערכת העצבים. ישנם סוגים שונים של הרדמות לפני ניתוח, כאשר חלקן משתקות באופן חלקי את מערכת העצבים בגוף וחלקן באופן מלא. כמובן, שלשיתוק כזה ישנן תופעות לוואי והוא עשוי להיות מסוכן לנו. לאור הסיכונים הרבים הטמונים בעצם ההרדמה, ישנה חובה כי בכל הרדמה אשר הסיכוי בה לנזקים חמורים הוא רב, יהיה נוכח בחדר הניתוח רופא מרדים, אשר תפקידו יהא לפקח על הליך הרדמת המנותח ולהפסיקו לאחר סיום הניתוח.

רופאים מרדימים לא פעם מתרשלים בתפקידם, כאשר אלו מזריקים למנותח חומר הרדמה במינון יתר, חומר הרדמה לא נכון ו/או לא מתאים למטופל, אינם מפקחים בזמן הניתוח, מפרים את חובת הגילוי ואת זכותו של המטופל להסכים באופן מושכל לסוג ההרדמה אותה הוא עומד לעבור וכיו"ב.

להלן דוגמאות:

אירוע ראשון עסק בעניינו של תובע אשר אושפז בבית החולים על-מנת לעבור ניתוח חוץ גופי לריסוק אבנים המצויות באזור כלייתו השמאלית. על-מנת לבצע את הניתוח, עבר התובע הרדמה. במהלך ביצוע ההרדמה, נפגע שורש העצב של גב התובע. עם הפגיעה החלו להופיע כאבים עזים ברגלו הימנית של התובע והוא קפץ ממיטת הניתוחים באינסטינקט, כאשר המחט עודנה נעוצה בגבו. חרף זאת, הרופא המרדים המשיך את פעולות ההרדמה וניתוח הריסוק הושלם. לאחר סיום הניתוח, החל התובע להתלונן על כאבים ברגלו השמאלית ובעקבות כך אושפז בבית החולים למשך כשלושים ימים. בתביעה, טען התובע כי היה על הרופא לעצור את ההרדמה והניתוח לאחר שהבין שהמחט פגעה בשורש העצב של המטופל. בית- המשפט קיבל את התביעה ושוכנע כי העובדה שהרופא המשיך להזריק את חומר ההרדמה, תוך התעלמות מצעקותיו וכאביו של התובע, מהווה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התובע הוכיח כי נזקיו נגרמו באופן ישיר מההרדמה, אשר בוצעה, כאמור, ברשלנות. הנתבעת חויבה לפצות את התובע בסך של כחמישים אלף שקלים בגין נזקיו.

אירוע נוסף עסק בעניינה של תובעת אשר הורדמה בהרדמה כללית בעת ניתוח קיסרי, כאשר לטענתה במהלך הניתוח, הרופא המרדים החדיר לפיה צינור הנשמה בצורה רשלנית, כשבעקבות כך סבלה מקשיי נשימה וחשה צרידות וכאבים בעת הבליעה. הכאבים לא חלפו, ולכן ניגשה התובעת לבדיקת אף אוזן גרון, אשר שם אובחנה כי סובלת מדיסלקציה של הסחוס, האחראי על תנועתיות הקול וכי בנוסף נגרם שיתוק במיתר הקול השמאלי. התובעת טענה כי קיים קשר סיבתי בין ביצוע ההרדמה לנזק הנגרם לה, וכי בנוסף, הרופא כלל לא הסביר לה על הסיכונים הכרוכים בהרדמה, ואף לא הוחתמה על טופס הסכמה מדעת. בית-המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית מאחר והרופא לא נקט באמצעי זהירות, וחייב את בית החולים לשלם לתובעת פיצויים בסך של 295,000 ש"ח.

במקרים דומים, חשוב לפנות לעורך דין נזקי גוף שמתמחה בתחום זה, אשר ידע למצות את זכויותיכם מול כל הגורמים הרלוונטיים, החל מאיסוף המסמכים הרלוונטיים ועד ייצוג בבית המשפט.

משרד עורך דין נזקי גוף דוד ניר בעל ניסיון עשיר וידע רב בתחום רשלנות רפואית, כאשר במהלך השנים ניהלנו תיקי רשלנות רפואית רבים, והענקנו ללקוחות המשרד סיכוי גבוה יותר להצלחה בתביעותיהם לקבלת הפיצוי המקסימלי.

לתיאום פגישה במשרדנו התקשרו 03-6124355

 

להלן קישורים חשובים  בנושא : 

משרד הבריאות

מדינת ישראל – הרשות השופטת