תאונות עובד תברואה – משאית זבל – תאונת דרכים ?

רוב האנשים מעבירים את חלקו המשמעותי של היום / השבוע במקום העבודה. עבור חלקנו מדובר בעבודה משרדית ועבור אחרים מדובר בעבודה פיזית קשה.

לא פעם העובדים בעבודה פיזית, חשופים לתאונות עבודה ופגיעות גוף , לרוב בגלל חוסר זהירותם ו/או רשלנותו של המעסיק.

אחת מאותן העבודות שלאחרונה התגלתה כמסוכנת מאוד, היא עבודתם החשובה והלא תמיד מוערכת של עובדי התברואה – המפנים אשפה במשאית זבל .

מדובר בעובדים אשר מתניידים עם רכב גדול , בעל מתקנים מכנים שונים אליו מתחברות מכליות זבל לצורך פינוי הפסולת.

על פניו ניתן היה לחשוב כי בימינו הטכנולוגיה מקלה על העובדים ומאפשרת להם לעשות את רוב עבודתם באמצעות "לחיצה על כפתור". אך בפועל עולה כי העובדים נאלצים לפקח מקרוב על ביצוע העבודה , לעיתים כ"כ מקרוב עד כי נפגעים בצורה חמורה וקשה.

דוגמה לכך הוא ת.א 58486-05-16 ( שלום רמלה ). תביעה אשר הוגשה באמצעות משרד עו"ד דוד ניר , המדובר בבחור צעיר, עובד משאית זבל , אשר בזמן שהמתין לכך שמיכל הזבל יתרוקן אל תוך המשאית, לפתע השתחרר מחיבורו חלק מהמיכל והחל לגלוש לכיוון התובע ופגע בעוצמה בידו.

כתוצאה מכך התובע סבל מקטיעה חלקית של אחת מהאצבעות ופגיעה עצבית בכף היד. נוכח רשלנותו הברורה של המעסיק, אשר לא סיפק לתובע אמצעי מיגון כנדרש ומכשירים תקינים לביצוע עבודתו, התובע פוצה במסגרת הסכם פשרה בסך 160,000 ₪ וזאת מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

חשוב להדגיש כי במקרים מסוג זה לא פעם מתעוררת מחלוקת משפטית באם מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד או שמא אין היא עומדת בתנאי החוק ואז המסלול שנותר הוא תביעה נזיקין כלפי המעביד בגין רשלנות ככל שהיתה בזמן המקרה . לא אחת מוגשת התביעה כנגד 2 הגורמים כאשר הללו יטיחו זה בזה את האחריות ובית המשפט יצטרך להחליט להיכן נופלת ושייכת תאונה מסוג זה .

אירוע אחר התרחש לפועל תברואה נוסף, אשר נפגע תוך כדי ניסיונו להעלות עגלת זבל כבדה מהכביש למדרכה, העגלה התדרדרה, הפילה את התובע לאחור ועקב כך נשברו צלעותיו והתובע אף נפגע בגבו. גם באירוע זה קבע ביהמ"ש כי על המעסיק היה לספק לתובע אמצעים לביצוע עבדותו בבטחה. נראה כי אם היה התובע מבצע את פעולת ההזזה של העגלה עם עובד נוסף, תאונה זו הייתה נמנעת. אך כאשר משיקולי חיסכון מס' העובדים צומצם, התאונה הייתה רק עניין של זמן.

חשוב להדגיש כי עובדי התברואה מתעסקים על בסיס יום – יומי עם כלים כבדים ומכשירים אשר לא תמיד מצויים בתו התקן. קיימת מעין תחושת זלזול של המועצות והעיריות אשר מעסיקות לצורך ביצוע העבודה חברות קבלניות לא מן השורה הראשונה ולא מוודאות כי לאותן החברות קיימים כלים ומתקנים ראויים ובטיחותיים ליצוע העבודה.

כתוצאה מכך נגרמות תאונות קשות , עם פגיעות גוף חמורות ולעיתים אף מקרי מוות. דוגמה לכך הוא אירוע קשה משנת 2011 שאירעה לעובד תברואה בירושלים. דובר באירוע טראגי בו מכולת אשפה נפלה על העובד , פגעה בראשו ומחצה אותו למוות. אין ספק כי אם היו הנעשות הבדיקות הנדרשות הן למשאית הזבל והן לכל המכשור המכני המצוי בה לרבות כלל החיבורים אשר מטרתם לתפוס את מיכלית הזבל, לחבר אותה כנדרש למשאית ולרוקן אותה בצורה בטיחותית ותקינה, הרי שתאונה זו הייתה נמנעת.

חשוב לזכור כי גם אירועים מסוג זה , נכנסים להגדרה של תאונת עבודה. ככאלה הם מאפשרים לנפגע שני מסלולי תביעה : המסלול הראשון הוא הגשת תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי והמסלול השני הגשת תביעה נגד מקום העבודה.

בפני הנפגע עומדת האפשרות לבחור באחד המסלולים או בשניהם, לפי בחירתו ובהתאם לנסיבות של כל אירוע.

להלן מס' המלצות לפעולות ראשונות לאחר תאונת עבודה :

* יש לדווח באופן מידי למעביד על תאונת עבודה (במידה ולא נכח במקום), רצוי ליידע גם עובדים נוספים.

* חשוב לרשום שמות ופרטי העדים לתאונה + לצלם ולתעד את מקום התאונה ואת הפציעות ואת סיבת התאונה (לדוגמה תקלה במכונה).

* במידה ומדובר בתאונה קשה – לזמן למקום חוקר של משרד העבודה ולדרוש לקבל את הדו"ח לאחר שיושלם.

* יש לתעד ולשמור את כל המסמכים הרפואיים, כולל דיסקים של בדיקות CT, MRI וכיו"ב וכן קבלות, חשבוניות של הוצאות שהוצאו עקב הפציעה